מכונות של תשוקה
התשוקה לחיים היא מכונה משומנת. היא אובייקט של התנסות וייצור. בשל כך קיומה כפול: היא נמצאת גם בתוך האדם המשתוקק וגם מחוצה לו, מכוננת אותו וההפך. היא מתקיימת בתוכו, אולם היא על מסלול חיצוני לו – אשר מפעיל, מנהל ומארגן את חייו, חיינו. לעיתים קיומה בעולם מביא לתוצאות הנתפסות כחיוביות, אך לעיתים רבות היא מחבלת, מפריעה ואף מחרבת לעצמה את היכולת להתקיים, וביחד איתה יורדים גם חיינו לטמיון. על מנת לחיות, האדם פועל כמכונה של תשוקה. האם הוא זה שמנהל אותה או היא זו המנהלת אותו?
בתערוכה מכונות של תשוקה מוצגות עבודות מצחיקות עצובות, שיותר מהכול מעידות הצורך הכמעט פתטי לחיות. העבודות בתערוכה מראות מכונות, חלקן חסרות מטרה ברורה, עושות פעולות בכמעט בהלה, לעיתים חושפות את המנגנון של עצמן ולעיתים אף מחבלות בו. לא נותר אלא לעמוד נבוכים ומשועשעים לנוכח האלגוריה. המכונות, אותן יצרו בני אדם משתוקקים, הן כמעט המשך היד או המשך המחשבה של היוצרים. באופן שכלתני וקר – או באופן מתפייט ואקספרסיבי – העבודות מייצרות קו של הומור דק שיותר מהכול זועק: מה נותר לנו אלא לחיות?
העבודות בתערוכה
דוד אופנהיים מציג שתי עבודות ללא כותרת, האחת היא פסל קטן מחומרים מעורבים, אשר מייצר תנועה חשמלית ומעגלית בהישען על מסורת סוריאליסטית, כאשר המכונה מתפרקת ומתכלה לאיטה בכל סיבוב חסר תוחלת. השנייה מורכבת ממכשיר DVD המוחבא בתוך קופסה כחולה, מזכיר פצצה מסרטי פעולה, כאשר כל הגלוי ממנו הוא שעון העצר; לרגע יכול היה הצופה לחשוב כי מדובר בפצצה – אילולא המכשיר היה “מסגיר את עצמו” ואומר: hello!
אוצר: דן אלון, 2013
